מנתוני המטה הלאומי להגנה על ילדים: מספר הנפגעים הרב ביותר מבריונות ברשת הינו בגיל 13. כאשר 70% מהפוגעים הינם קטינים. מעורבות הורית מעלה ב 25% את הסיכוי שהילד יפנה לעזרה כשהוא נתקל בצרה ברשת.

לצד ההיבטים החיוביים שביציאה מהשגרה להתפתחות ולגדילה של ילדינו, יש בה גם פוטנציאל להיחשף לסיטואציות סיכוניות ולעתים אף לפגיעה של ממש. חשוב ורצוי לקיים שיח על מוגנות .

להלן מס' דגשים עבורכם, ההורים:

להתאמן לפני השיחה – מצאו את המילים הנכונות לכם ותרגלו אותן לבד או עם בן הזוג עד שהמילים ייצאו מכם בטבעיות ותרגישו כמה חשוב ונח לדבר עם הילד שלכם על הבטיחות שלו, בין אם ברשת ובין אם במרחב הציבורי.

היו כמה שיותר ברורים – הוסיפו סימנים שהילד יכול לזהות כסכנה. לדוגמה: אם מישהו שואל אותך שאלות על מידע אישי: "איפה אתה גר?, כמה אתה רחוק מהבית? איפה ההורים שלך עכשיו? עם מי אתה נמצא? מתי תהיה לבד?" אם שואלים אותך או מבקשים לתאר את הגוף, לשלוח תמונה, לגעת בגוף שלך, אם שולחים לך תמונות לא צנועות של איברי גוף חשופים (ואפשר לשאול את הילד מה הכוונה איברי גוף חשופים).

בכל מקרה להדגיש – לא משנה מה הילד עשה או איך הגיב (גם אם ענה, שלח תמונה או המשיך את השיחה כי רצה) ולא משנה איזה איומים אמרו לו (שיגלו להורים, שיפיצו תמונות ועוד) דבר ראשון מספרים להורים. הם יוכלו לעזור ולעשות כל מה שיוכלו כדי לשמור עליך.